רונית

הגענו לרעמה מלכין כאשר כלתי ואני החלטנו כל אחת מסיבותיה, ללמוד לתפור. ראינו מולנו בחורה צעירה עם סבר פנים מחייכות ומאירות הטומנות בחובן הבטחה שהגענו למקום הנכון.

תאמנו את כל הפרטים הטכניים של מתי ואיך וכמה והכל בגמישות הדדית ומתוך מחוייבות. במשך מספר חודשים הגענו באדיקות אחת לשבוע כשרמת המוטיבציה רק הולכת וגדלה. רכשנו מכונות תפירה וציוד תפירה כשבכל אחד מהשלבים רעמה מייעצת ומדריכה מה לקנות והיכן לקנות. כבר מהשיעור הראשון יצאנו עם יצירה עצמית בדמות נרתיק בד רב שימושי וחלום התפירה שלנו התחיל לקבל פנים מעשיות. רכשנו בדים בהתחלה זולים ואחר כך קצת יותר יקרים והגענו לשיעורים מלאות התלהבות לקראת מימוש הפרוייקט הבא: התיק, השמלה, המכנס, החולצה וכל פריט אחר שביקשנו ליצור. רעמה תמיד הייתה שם לייעץ, להסביר, לפשט ולסייע וזה לא תמיד היה קל, משום שכל אחת מאיתנו הגיעה עם רצונות אחרים ושאיפות אחרות. אני הייתי יותר תכליתית ומעשית והתחלתי ב"קו ייצור" עצמי של שמלות שהתהדרתי בהן כל הקיץ ותיקים שחילקתי מתנות באהבה רבה ואילו כלתי שהגיעה יותר מהמקום של אופנה ועיצוב מצאה אצל רעמה מענה לכל גחמותיה האופנתיות בהתלהבות, ותמיד מתוך מקום של הכל אפשרי.תפקידה של רעמה בשיעור המשותף לא היה פשוט, אך היא עשתה אותו בכישרון רב כשהיא נותנת לכל אחת מאיתנו את התחושה שהיא פה בשבילה.לאחר מספר חודשים הגענו למצב בו כלתי תפרה לעצמה את שמלת הכלולות שלה בסיועה המסור של רעמה ואילו אני תפרתי לעצמי את כל השמלות הפרחוניות הקייציות שתמיד רציתי ולא מצאתי.מחוייבויות אישיות ומשפחתיות קטעו את רצף השיעורים לזמן מה, אך אני מקווה לחזור בקרוב ובתנופה מחודשת. פשוט מ ת ג ע ג ע ת.